<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב יוסף בר חבי שמיא</h1>
<h2>דף פז.</h2>
גרסינן בפרק כל כתבי הקודש [שבת קט"ז ע"א], בעא מיניה רב יוסף בר חבי שמיא מרבי אבהו, הני ספרי דבי אבידן מצילין אותן מפני הדליקה או אין מצילין אמר לו אין ולא ורפיא בידיה. ועיין למעלה בסדר ביריא שכתבתי ההיא דגיטין פרק השולח אין לוקחין ספרים תפלין ומזוזות מן הגוים יותר על דמיהן. גרסינן בשלהי יומא רמי ליה רב יוסף בר חבי שמיא לרבי אבהו תנן עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו. ורמינהו אם יחטא איש לאיש ופיללו אלהים ואין אלהים אלא דיין. אי הכי אם לשם יחטא איש וגו'. הכי קאמר אם יחטא איש לאיש ופללו דיינין. ואם לשם יחטא מי יתפלל לו, תשובה ומעשים טובים. אבל איש באיש בדברים שבינו לחבירו בלא דיינים, אין נמחל לו עד שירצה את חבירו. כדתנן בפרק החובל [ב"ק צ"ב ע"א] אע"פ שנותן לו כל ממון שבעולם אין נמחל לו עד שיבקש ממנו שנאמר השב אשת האיש מ"מ, אע"פ שהשבתה ויתפלל בעדך וחיה. והמוחל לא יהיה אכזרי על עלבונו. כמו ששנינו בברייתא בהשולח [גיטין ל"ו ע"ב] הנעלבין ואינן עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליהן הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, עד אז תקרא וה' יענה.
גרסינן בתוספתא בב"ק [פרק] י"ג אבות נזיקין [פ"ט הי"א], החובל בחבירו אע"פ שלא ביקש החובל מהנחבל הנחבל צריך לבקש עליו רחמים שנאמר ויתפלל אברהם וכו'. וכן אתה מוצא בריעי איוב שנאמר ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים וגו' עד ואיוב עבדי יתפלל עליכם וגו' והשם שם שבות איוב וגו'. רבי יהודה אומר משום רבן גמליאל הוא היה אומר ונתן לך רחמים וריחמך והרבך, סימן זה יהא בידך כל זמן שאתה רחמים הרחמן ירחם עליך. וכולה מתניתא גרסינן לה בירושלמי פרק החובל [ב"ק פ"ח ה"ז]. ומסיק הירושלמי רב אמר אדם שסרח על חבירו תחילה והלך וביקש ממנו פעם ראשונה ושניה ושלישית ולא קיבלה ממנו מה יעשה יעשה שורה של בני אדם ויפייסנו לפניהם, הדא הוא [דכתוב] ישור על אנשים וגו' ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי. בגמרא דידן בפרק בתרא דסדר יומא. ומסיק הירושלמי ואם עשה כך מה כתוב אחריו פדה נפשי מעבור בשחת. א"ר יוסה בן יוסה הדה דתמר באותו שלא הוציא עליו שם רע אבל באותו שהוציא עליו שם רע אין לו מחילה עולמית. ובגמרא דידן [ב"ק צ"ג ע"א] א"ר יצחק לעולם יהיה אדם מן הנרדפין ולא מן הרודפין שאין לך נרדף בעופות יותר מתורים ובני יונה והכשירן הכתוב לגבי מזבח. ועוד בההיא שמעתא רב יוסף בר חבי שמיא, בהלכה דהעושה שורה של עשרה בני אדם.
